סיכום מושב 2 - אחריותיות חברתית

 

יו"ר - פרופ' איריס ברשק וד"ר קרן דופלט

 

את המושב פתחה גב' סיוון שפיצר שוחט מהפקולטה לרפואה בצפת בהרצאה בנושא: "Are we producing socially accountable students? Developing a new evaluation framework". שפיצר שוחט הציגה כלי הערכה חדשני שפותח בפקולטה לרפואה בצפת כדי לענות על השאלה: האם ביה"ס לרפואה "מגדל" בוגרים בעלי אחריויות חברתית? הכלי כולל בחינת מימדים שונים, כגון: מקצועיות, גישת המטופל במרכז, סנגור, התאמה תרבותית ועוד. בכוונת סגל הפקולטה לעקוב אחר הבוגרים באמצעות כלי זה גם במהלך הלימודים ובטווח הארוך.

ד"ר טוביה חורב וגב' שלומית אבני מהמינהל לתכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות הציגו תוכנית להכשרת צוותי רפואה בנושא פערים בבריאות והגורמים החברתיים המשפיעים על בריאות ככלי מרכזי לקידום השוויון. מטרת התוכנית הייתה לפתח את היכולת התיאורטית של צוותי רפואה להבין את הגורמים החברתיים המשפיעים על בריאות ולספק כלים להתמודדות עם חסמים אפשריים במפגש הטיפולי, המייצרים פערים בבריאות. בשיתוף עם מס"ר פותחה ערכה המבוססת על תרחישים, מצולמים בווידאו, אשר לכל אחד מהם נלווה מערך שיעור. הערכה כוללת גם חומרים דידקטיים המספקים ידע אודות קבוצות חברתיות שונות בישראל, מיומנויות תקשורת במפגש בין-תרבותי, וכלים ייחודיים להתמודד עם אתגרים העולים במפגש שכזה.

ד"ר ג'ומנה איסא-חדד מהפקולטה לרפואה בצפת הרצתה על הנושא: "What impact does community service learning have on medical students’ appreciation of population health?" בשילוב שיטות מחקר כמותניות ואיכותניות. מטרת המחקר הייתה לבחון האם שיטות ההוראה בקהילה (הכוללות ביקורים בקהילה, קבוצות למידה ועוד) משפיעות על עמדות הסטודנטים לגבי בריאות הקהילה. החוקרים הסיקו כי למידה שיתופית בקהילה מעניקה לסטודנטים מיומנויות לבריאות הציבור, ידע והבנה עמוקה יותר של קהילות.

בהמשך הציגה ד"ר סימה ביסווז מבית הספר לרפואה בינ"ל באוניברסיטת בן גוריון תוכנית לימודית בנושא "Global Health Made Local: Social Accountability in practice in Medical curriculum". במסגרת הלימודים לומדים הסטודנטים (רובם מארה"ב) בריאות גלובלית באמצעות התקשרות ישירה עם הקהילה המקומית. כבר עם תחילת הלימודים הסטודנטים פוגשים ב"חולים מורכבים" מכל הקבוצות האתניות והחברתיות בישראל. לתוכנית שלוש מטרות: 1) הסטודנטים לומדים לתקשר עם מטופלים מקבוצות אתניות ורקעים שונים; 2) הסטודנטים לומדים על בעיות חברתיות, פוליטיות וכלכליות מורכבות המשפיעות על חולים דרך החוויה בזמן אמת; 3) הסטודנטים מתחילים להבין כיצד מטופלים תופסים את חייהם, מחלתם ומוגבלותם. השגת השותפות בין הקהילה המקומית וביה"ס לרפואה בינ"ל מקדמת את הרופא העתידי שרואה את עתידו המקצועי בטיפול באוכלוסיות מגוונות ברחבי העולם.

ד"ר רות מרגלית הציגה בהרצאתה "Interprofessional Service Learning - a new approach in medical education" מספר פרויקטים שקיימו סטודנטים למקצועות הבריאות, עבודה סוציאלי, תקשורת ועוד, שבמהלכם הם יישמו את עקרונות גישת ה- Service Learning. הפרויקטים יושמו בקהילות מוחלשות באומהה כגון אוכלוסיית האסירים והפליטים.

את המושב חתם מר נדב זילכה, יו"ר אסר"ן באוניברסיטת בן גוריון, שהציג שבעה פרויקטים מתוך רבים אחרים המתבצעים ע"י סטודנטים בפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון. לדוגמה, "בי"ח לדובים" - פעילות חברתית לילדים מאושפזים לצמצום חרדות לקראת טיפול רפואי. במסגרתה ילדים מטפלים בדובוני צעצוע פרטיים; "פרויקט אביב" לקידום קליטתם של תלמידים עולי אתיופיה. ליווי תלמידים בהכנת שיעורי הבית, הקמת חוגים בנושאים מגוונים; "חיים בקהילה", פרויקט "אלכוהו-לא", "פרויקט מאמ"ץ" למניעת אלימות בקרב צעירים, "פרויקט שחר" שוחרי רפואה ועוד.

 

לסיכום, ההרצאות והדיונים היו מרתקים ומגוונים והייתה השתתפות רבה במגבלות הזמן. בהחלט ניתן היה להמשיך בדיונים עוד שעות. חשוב להתקדם עם משרד הבריאות בפרויקט של רב תרבותיות ולפעול להתאמתו לרפואה ולגייס כך משאבים, ידע ושיתוף פעולה. בנוסף, מומלץ לפתח כלי מחקר משותפים לכל בתי הספר על מנת להשוות את הערך של פעילויות שונות המקדמות אחריותיות חברתית.