(20) השפעת חשיפה לתכנים הקשורים בבריאות הנפש, על עמדות וכוונות

של סטודנטים לסיעוד לעבוד עם הסובלים ממחלות נפש

            אורית מרידן¹, תמי סגיב-שיפטר² , צביה בר-נוי³  

¹ביה"ס לסיעוד אסף הרופא  ²המכללה האקדמית תל-אביב – יפו  ³אוניברסיטת תל אביב  

 

שיעור הסובלים ממחלות הנפש נמצא במגמת עלייה בכל העולם. הדעה הרווחת כלפי מחלות נפש, הן בציבור הרחב והן בצוות המטפל באשפוז ובקהילה, מלווה בסטיגמה וביחס שלילי המשפיעים על התנהגותם כלפי חולי הנפש במהלך הטיפול.  התופעה נצפית גם בקרב סטודנטים לסיעוד.   

במסגרת לימודי תואר שני בסיעוד, ערכתי מחקר, שבדק את הקשר בין עמדות סטודנטים לסיעוד לבין כוונת התנהגותם לטפל, להתמחות או לעבוד בתחום בריאות הנפש וכן בדקתי את השינוי באותן עמדות וכוונת התנהגות לאחר התערבות שהתקיימה במהלך הקורס בבריאות הנפש. המחקר התבסס על תיאוריית הטיפול הרציונאלי הרגשי (Ellis, 1986), שמסבירה את הקשר שבין תהליך חשיבה  לבין תגובות רגשיות והתנהגותיות.           

במהלך הקורס התקיימה התערבות שכללה: 1.  מפגש דו שיח עם שני מטופלים המתמודדים עם מחלות נפש, 2. מפגש עם בחורה שסבלה בגיל ההתבגרות מהפרעת אכילה מסוג אנורקסיה נרווזה, 3. סרטון בו חושפת ד"ר דיגן את חייה כנערה שאובחנה כחולת נפש בגיל שמונה עשרה ומשתפת את השומעים בהתמודדותה במסגרת אשפוז ובקהילה עד הגיעה למעמד של ד"ר לפסיכולוגיה, 4. שני מפגשי סימולציות עם שחקנית המגלמת תפקיד של חולת נפש במצבי דיכאון ומאניה פסיכוטית, 5. הרצאות בתחום המידע על מחלות הנפש והטיפול בהן.

תוצאות המחקר מעידות על קשר בין חלק ממדדי עמדות הנבדקים כלפי חולי נפש, לבין כוונת התנהגותם ועל שינוי חיובי בחלקם אחרי ההתערבות, בהשוואה לעמדות לפני ההתערבות.

קיימת חשיבות רבה לשינוי כוונת ההתנהגות של הסטודנטים, בעקבות השינוי בעמדותיהם, מאחר והם יהיו חלק מצוותים טיפוליים גדולים בהמשך הקריירה המקצועית שלהם ויידרשו להעניק טיפול מקצועי לחולי הנפש. ההמלצות בעקבות המחקר הן לפתח תוכנית התערבות רחבה יותר וממוקדת בשינוי גדול יותר של תפישת המסוכנות של הסטודנטים את חולי הנפש ובשינוי כוונת התנהגותם.