(13) מידות טובות, חוכמה ויכולת נרטיבית כחלק מאתוס הפרופסיונאליזם ברפואה

                           רני ברנע,  המרכז הרפואי תל אביב, סוראסקי איכילוב ואוניברסיטת תל אביב.

 

יכולת נרטיבית מוגדרת באופן כללי כיכולת להבין לעומקם ולהכיר במורכבותם של סיפורים גדולים כקטנים. מושג הנרטיב נע בין הגדרתו הצרה כהשתלשלות קוהרנטית של אירועי חיים על סיבותיהם ותוצאותיהם, להגדרתו הרחבה יותר כפרשנות סובייקטיבית של המציאות ע"י מספר (narrator) מסוים. בעולם הרפואה בעשורים האחרונים מוכרת היכולת הנרטיבית כחלק מהכישורים הראויים לטיפוח בקרב פרחי רפואה ורופאים צעירים במסגרת חינוכם הרפואי, בעיקר באמצעות טקסטים ספרותיים, כחלק מאתוס הקרוי "רפואת הנרטיב" המדגיש את האופי ה"סיפורי" של מחלות בעיני המטופל ושל מקרים קליניים באופן כללי. יכולת נרטיבית מקובלת כחלק מכישורי הרופא המשפיעים על תקשורת טובה בין רופאים ומטופליהם, על יכולתם הקלינית ועל יכולתם לקבל החלטות מוסריות.

מעטים הם המחקרים שבדקו את הניסיון הטקסטואלי-ספרותי ואת היכולת הנרטיבית כמשפיעים על יכולת קלינית בקרב רופאים. השערת מחקרי הנערך בימים אלו היא כי קיים קשר בין יכולת נרטיבית (הנמדדת באמצעות מבחן שחזור טקסט ספרותי) ליכולת קלינית ויכולת אתית. היכולת הנרטיבית הנבדקת במחקר כוללת עיבוד של השתלשלות אירועים "סיפורית" על שלל פרטיה ויכולת פרשנית תוך התבוננות בעלילה מנקודות מבט שונות ולעיתים מנוגדות. המבחן הנבחר ליכולת קלינית ויכולת אתית הינו מבחן ההתאמה התשריטי שפותח בהתבסס על התיאוריה התשריטית משדה הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, מבחן זה תוקף בשנים האחרונות ונמצא כבעל מהימנות גבוהה בבדיקת קבלת החלטות קליניות בתנאי אי וודאות המאפיינים את העשייה הרפואית היומיומית.

אתיקת המידות הטובות ברפואה קוראת לטיפוח מידה של "חכמה מעשית" כחלק מהאתוס הפרופסיונאלי הרפואי. חשיבותה של מידה טובה זו טמונה בתפקוד מוצלח של רופאים בעולם הרפואה המודרנית העמוס התמודדויות אינטלקטואליות, ניגודי אינטרסים ודילמות מקצועיות ואתיות. במחקרי אני מציע כי יכולת נרטיבית הינה נדבך יסוד במידת החכמה המעשית שכן מאפשרת לרופא להבחין ולהבדיל בין ניואנסים קליניים ואנושיים ובכך מסייעת בידו לעשות את המעשה הנכון ביותר בכל צומת החלטה העומד לפתחו.